הרהורים וביקורת על From Hierarchy to Intelligence

קראתי את הפוסט הארוך שכתבו בבלוג של בלוק וגם של סקויה, הפעם על AI כאמצעי לניהול אנשים בארגון. התיזה היא שכדי לשלוט באלפים, נוצרו שכבות ניהול. תפקידו העיקרי של דרג הביניים, היה תמיד לנתב מידע, לאסוף נתונים מלמטה, לעבד אותם, ולהעביר החלטות מלמעלה. החיסרון המובנה של השיטה הוא שריבוי שכבות מאט את זרימת המידע ואת מהירות התגובה של החברה.

הניסיון הוא לבטל את ההיררכיה ע"י העברת תפקיד ניתוב המידע מהמנהלים ל-AI באמצעות:

א. מודל עולם של החברה, מאחר שהחברה פועלת מרחוק, כל פעולה מתועדת דיגיטלית. ה-AI קורא את כל המידע הזה בזמן אמת ומבין מה קורה בכל החברה, מה תוקע תהליכים והיכן יש להקצות משאבים.

ב. מודל עולם של הלקוח, שמבוסס על נתוני אמת של עסקאות פיננסיות. הכסף, לדבריהם, הוא האיתות הכנה ביותר.

במקום צוותי מוצר שקובעים מפות דרכים על סמך השערות, החברה בונה יכולות בסיסיות. שכבת ה-AI מזהה את צרכי הלקוח בזמן אמת ומרכיבה עבורו פתרון מותאם אישית מאותן יכולות, ואז מגישה אותו דרך ממשקים. במודל זה, החכמה יושבת בליבת המערכת, והאנשים נמצאים בקצה, היכן שנדרש מגע אנושי, אתיקה, אינטואיציה ואמון. התפקידים האנושיים מצטמצמים לשלושה בלבד:

א. תורמים עצמאיים, מומחים שבונים את המערכות והיכולות.

ב. אחראים ישירים, אנשים שמקבלים בעיה או הזדמנות ספציפית וסמכות מלאה לפתור אותה תוך שימוש במשאבי המערכת.

ג. שחקנים-מאמנים, מחליפים את המנהלים. הם גם עובדים בפועל וגם חונכים עובדים אחרים, אך לא מבזבזים זמן על ישיבות סטטוס ותיאום, כי ה-AI עושה זאת.

המאמר מרענן וחדשני בכך שהוא אינו שואל איך AI יכול לעזור למנהלים?, אלא מפרק את מושג הניהול לגורמים ושואל מדוע מנהלים קיימים מלכתחילה?

הרעיון שדרג הביניים הוא בסך הכל פרוטוקול לניתוב מידע שנולד ממגבלות אנושיות, הוא תובנה עמוקה שמאפשרת לדמיין ארגון מסוג חדש לחלוטין, מהיר ורזה הרבה יותר.

ההחלטה לבסס את ה-Customer World Model על עסקאות פיננסיות קשות היא מציאותית וחזקה. כסף אכן משקף התנהגות אמיתית. מערכת AI שניזונה ממידע כזה תספק תובנות מדויקות בהרבה ממנהל מוצר שמסתמך על קבוצות מיקוד.

חברות כמו Zappos ו-Valve ניסו לבטל את ההיררכיה ונכשלו, כי ברגע שהארגון צמח, כאוס השתלט בהעדר סנכרון. Block מציעה לראשונה טכנולוגיה במקום מנהלים.

המאמר מתייחס לארגון כאל מכונה לעיבוד נתונים ולעובדים כממשקי קצה. בפועל, דרג הביניים אינו רק נתב מידע, אלא גם מנהל רגשות, פותר סכסוכים, מייצר מוטיבציה ובונה תרבות ארגונית. ציפייה ששחקן-מאמן, שגם נדרש לייצר תפוקה מקצועית מלאה, יוכל להכיל את כל הצרכים הרגשיים והבין-אישיים של הצוות, הובילה בעבר לשחיקה מהירה בחברות שניסו מודלים דומים. מודל עולם דיגיטלי לא יכול לחוש שעובד מתוסכל או שרוי במשבר אישי.

ההצלחה של מודל העולם של החברה תלויה בכך שכל פעולה, מחשבה והחלטה יתועדו. שיחות מסדרון, סיכום בטלפון מבלי לתעד, או אי הזנת נתונים מדויקים במערכת, יחסרו ל-AI ויהוו עיוורון. זה עלול להוביל לבירוקרטיה חדשה, כפייה על עובדים לתעד באובססיביות כל צעד שלהם כדי להאכיל את המכונה.

כדי שה-AI יבין בזמן אמת מה תוקע כל תהליך ומי מקצה אילו משאבים, המערכת חייבת לנטר את העובדים באופן רציף ופולשני. בסביבה כזו, כל הודעה, טיוטת קוד או עיכוב נמדדים על ידי האלגוריתם. תרבות ארגונית של מעקב טכנולוגי תמידי עלולה לפגוע אנושות באמון העובדים במערכת, להוביל לתחלופת עובדים גבוהה ולהרוס את היצירתיות שהמודל מתיימר לטפח. הנה קישור למאמר המדובר: https://block.xyz/inside/from-hierarchy-to-intelligence

הרהורים וביקורת על From Hierarchy to Intelligence

זאת הזדמנות גם לקשר לסרטון משעשע ביוטיוב. הסרטון The new spec-driven workflow is a mess... מערוץ Awesome Coding מנתח את המעבר המורכב לפיתוח תוכנה מבוסס AI, שבו כתיבת הקוד הופכת למשנית לניהול המפרטים. התובנות המרכזיות מצביעות על הפיכת המתכנת למנצח על כלי AI, מה שמייצר כאוס חדש ודורש מיומנויות הנדסה מדויקות גם בעידן האוטומציה. לא היה לי קשה לחוש הזדהות עמוקה והסכמה עם אופן ההצגה בלשון המעטה. יחד עם זאת לא עם הכול אני מסכים. קודם כל תצפו:  https://www.youtube.com/watch?v=nnUMJX9013Y הסרטון מציג היטב את המורכבות שמלווה את שילוב כלי הבינה המלאכותית בתעשייה, תוך התמקדות ראויה לציון בתובנות שעולות בדקות הסיום. מודל עקומת הפריון המוצג לקראת הסוף מסביר בצורה עניינית את הפער שבין ההאצה המהירה בשלבי הפיתוח הראשוניים לבין ההאטה הניכרת בשלבים המתקדמים. בנוסף, ההבחנה שלפיה עבודת ההנדסה המהותית מתרחשת בעשרים האחוזים האחרונים של הפרויקט מספקת זווית התבוננות מעניינת על מגבלות הכלים הקיימים, שכן באזור זה מצויים מקרי הקצה והלוגיקה העסקית.

התוכן מיטיב לתאר את המעמסה המחשבתית החדשה שמוטלת על מפתחים, אותה הוא מכנה שמרטפות דיגיטלית, התהליך המייגע של איתור ותיקון שגיאות בקוד שנכתב על ידי מכונה. כמו כן, מועלית נקודה חשובה לדיון בנוגע לסכנה של היחלשות וניוון כישורים הנדסיים בעקבות הסתמכות מתמשכת על פתרונות אוטומטיים.

מנגד, אופן ההצגה והנימה הכללית בסיום הסרטון נוטים לפסימיות רבה. יוצר התוכן בוחר לחתום את דבריו בגישה צינית ושילוב של הומור קודר, למשל באמצעות ההמלצה לתרגל משחק הישרדות בשם אל תרעב כהכנה לאובדן מקומות עבודה בעתיד.

כמו כן, אף על פי שהסרטון מפרט בהרחבה את האתגרים, הוא ממעט להציע כלים מעשיים להתמודדות עם מצב העניינים החדש. ההתמקדות בתוצאות השליליות של התהליך עלולה לייצר תחושת חוסר אונים, במקום לכוון את ציבור המפתחים לבניית תהליכי עבודה מאוזנים ובריאים יותר המשלבים את הטכנולוגיה בצורה מושכלת. אז לסיום אני סקרן אל מול שני מקורות המידע: המאמר והסרטון, זה וגם זה מדברים על AI, האחד כפתרון טכנולוגי במקום מנהלים והאחר ציני וסקרסטי כאחד לגבי עוד משהו לגרום למפתחים לבזבז זמן במקום לעבוד טוב יותר... כנראה ששניהם אינם צודקים עד הסוף ואולי גם שניהם אינם טועים עד הסוף. מה אתם חושבים?

וכרגיל, צריכים מחקר אלגוריתמי יישומי? CTO או Chief Scientist כשירות או fractional? צריכים עזרה עם מתמטיקה שימושית? יעוץ טכנולוגי? בדיקת נאותות טכנולוגית? דברו איתי:

שלמה יונה

מייסד ומדען ראשי, מתמטיקאי מחקר ופיתוח בע"מ

053-7326360

shlomo.yona@mathematic.ai 

https://mathematic.ai

פודקאסט על החברה ועליי, שלמה יונה, ואופן העבודה שלנו ואיתנו: A technical deep dive about Mathematic.ai