תגובה למאמר של אלון חורי על ביטול מקצועות על ידי AI

1 week ago • Visible to anyone on or off LinkedIn

הפוסט השבועי של אלון חורי Alon Huri מעורר מחשבות כרגיל ומעורר דיונים. 

https://www.linkedin.com/feed/update/urn:li:activity:7438099702857994240/

נתחיל במה שמוכח ומבוסס לחלוטין, קיים משבר ג'וניורים חריף וישנה עלייה מסחררת במעמד מה שאלון קורא לו הבילדר. מחקרים מציגים צניחה של 16%-20% בתעסוקת שכבת הגיל 22-25 בתחומים שנחשפים ל-AI. במקביל, נרשמה ירידה של 45% במשרות כניסה. גם הניתוח של אלון על המהפך והמעבר ממתכנת לבילדר בהחלט עם ראיות חזקות בשטח. אני נהנה לראות חברים יזמים שלי שכבר כבולים פחות או בכלל לא לשותפים טכנולוגיים ולצוותי מו"פ והם נהנים יומם ולילה מבנייה ומימוש של קונספטים ואפילו פיצ'רים שלמים שעובדים ברמת MVP בעצמם. זה מכפיל כוח רציני ושדרוג אדיר של היכולות שלהם ושל המעמד שלהם כאנשי חזון ומוצר. הם יכולים בקלות להוציא מהכח אל הפועל עם פחות תלויות או ללא תלויות. 

התעשייה עוברת ממודל של כתיבת תחביר קשוח למודל של חשיבת מערכת ואפילו לניהול של סוכני בינה מלאכותית, הגדרת ארכיטקטורה יציבה, ופתרון בעיות לקוח ממשיות. מי שלא יהיה בילדר פשוט לא יהיה.

אבל יש גם מה שנטען שמבוסס רק חלקית. אלון צודק שמולטי-דיסציפלינריות היא כלי ההישרדות של העשור. איש מקצוע שמשלב משפטים, דאטה ופסיכולוגיה הופך לבעל ערך רב (אבל מנקודת מבטי זה תמיד היה ככה) ואולי יהפוך לבלתי ניתן להחלפה. נכון גם שבארה"ב לפי דוח CRA האחרון כ-62% מתוכניות מדעי המחשב חוו ירידה נקודתית בהרשמה. אבל בישראל הנתונים מראים מגמה הפוכה לחלוטין. לפי הנתונים הרשמיים של המל"ג לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, עמדנו בארץ על שיא של כ-60,000 סטודנטים במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב. חווינו זינוק של פי 4 בהרשמה למסלולי ליבה של בינה מלאכותית ודאטה בתוך חמש שנים. הצעירים הישראלים דווקא אינם בורחים מהאקדמיה הקלאסית. הם מבינים שהתואר המדעי העמוק הוא עכשיו כרטיס הכניסה היחיד לעולם הדיפטק. קורס של 3 חודשים על כתיבת פרומפטים לא יחליף הבנה מתמטית ואלגוריתמית שמקבלים בטכניון. השקעה רצינית במדעים מדוייקים עם השקעה במקביל במיומנויות מודרניות והשכלה רחבה רב תחומית בתחומי דעת אחרים שבהם יש צמא וצורך ליישומים מדעיים וטכנולוגיים, לדעתי זה המפתח.

אבל יש גם טענות מופרכות, כמו הכחדת המקצועות המסורתיים והמכפיל של 1 ל-10. הטענה שהמקצועות החופשיים ייעלמו, מרמזת על בלבול בין אוטומציה של משימות לבין הכחדת מקצועות. כרגע רואים וחוזים שה-AI יבצע אוטומציה של כ-25% בממוצע, ממשימות העבודה. שופט אנושי לא יוחלף מכיוון שמערכת משפט חייבת לגיטימציה מוסרית ואחריות ציבורית. מנתח מוח לא יוחלף על ידי אלגוריתם, מכיוון שהאחריות המשפטית והקלינית דורשת את האנושיות ואת הידע הסמוי שאין (לפחות עדיין) למכונה. מקצועות אלו אינם נעלמים אלא עוברים העצמה. כמו שאומרים היום: ה-AI לא יחליף עורכי דין, אבל עורכי דין שמשתמשים ב-AI בהחלט יחליפו את אלו שלא. 

דוח עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי מצביע על יחס קרוב ל-1.2:1 (11 מיליון משרות חדשות מול 9 מיליון שייכחדו) ולא יחס של 1 ל- 10. המערכות הנוכחיות משפרות את הפריון הכללי בעשר השנים הקרובות בסדרי גודל צנועים יחסית לתמ"ג, ואינן מסוגלות לתמוך בגידול כזה של משרות. לפנינו תקופת מעבר קשה, עם פער כישורים משמעותי שיכאב להרבה עובדים.

התהייה שלי היא כיצד בלי ג'וניורים שלומדים לעשות את העבודה איך נגיע לסניורים מנוסים מיומנים ומוצלחים? יהיה מעניין לגלות.

תגובה למאמר של אלון חורי על ביטול מקצועות על ידי AI

דברו איתי:

שלמה יונה

מייסד ומדען ראשי, מתמטיקאי מחקר ופיתוח בע"מ

053-7326360

shlomo.yona@mathematic.ai 

https://mathematic.ai

פודקאסט על החברה ועליי, שלמה יונה, ואופן העבודה שלנו ואיתנו: A technical deep dive about Mathematic.ai