.png)
לאן נושבת הרוח בארה"ב אירופה וישראל בכל הקשור לרחפני DJI ששולטת בשוק הרחפנים העולמי
שוק הרחפנים העולמי עובר טלטלה חסרת תקדים. חברת DJI הסינית שלטה במשך שנים בלמעלה משבעים אחוזים מהשוק הבינלאומי, אך כעת היא מתמודדת עם מציאות גיאו-פוליטית חדשה שמשנה את פני הענף כולו. לחצים רגולטוריים וביטחוניים מצד מדינות המערב מצרים את צעדיה ופותחים הזדמנויות עבור יצרניות מתחרות.
בארצות הברית הוביל הממשל הפדרלי צעדים תקיפים נגד החברה. נציבות התקשורת הפדרלית צירפה את DJI לרשימת ה-Covered List, ובכך חסמה השקה של דגמים עתידיים, כיוון שהיא מסרבת להנפיק להם אישורי תקשורת. משתמשים וחנויות עדיין רשאים להטיס ולמכור דגמים שכבר קיבלו אישור, עד גמר המלאי. במקביל, רשויות הממשל החילו תקנות שאוסרות על שילוב רכיבי חומרה מסוימים מחברות חסומות, ומקדמות איסור מלא על ייבוא רחפנים אזרחיים שמכילים מצלמות תרמיות או חיישני LiDAR.
אירופה נוקטת גישה מתונה יותר כלפי השוק האזרחי ומאפשרת הטסה חופשית תחת תקינת C-Class, שדורשת רישום מפעילים והצגת מספרי זיהוי. יחד עם זאת, תקנות האיחוד האירופי אוסרות על גופי ממשל להפעיל רחפני DJI במשימות רשמיות ובתשתיות חיוניות, כמו פרויקטים של מיפוי, מדידות RTK או ביטחון פנים. בישראל הרשויות אינן מגבילות רכישה או יבוא של רחפני החברה, והשוק האזרחי ממשיך לרכוש אותם בהיקפים רחבים. לצד זאת, רשות התעופה האזרחית הידקה את הפיקוח ומחייבת רישום מדויק ושידור Remote ID בזמן אמת. כמו כן, מערכת הביטחון פועלת באופן יזום כדי לצמצם את התלות ברחפנים סיניים ומעבירה את פעילותה למערכות מתוצרת מקומית או מערבית, במטרה להגן על המידע ולהבטיח עמידות בפני שיבושי GPS.
המניע המרכזי למהלכים האלה נובע מחששות מפני ריגול ופגיעה בביטחון הלאומי. גורמי ביטחון במערב חוששים שרחפנים שמתחברים לענן של חברות סיניות עלולים להעביר מידע רגיש ומיפוי של אתרים חיוניים ישירות לממשל בבייג'ינג. בנוסף, מלחמת הסחר מדרבנת מדינות מערביות לעודד תעשיות מקומיות ולבנות שרשרת אספקה עצמאית שתפחית את התלות בסין בעתות משבר. DJI עצמה תרמה להחרפת המשבר כאשר בחרה להסיר או לרכך את מנגנון ה-GeoFencing שלה, שחסם טיסה באזורים רגישים כמו בסיסים צבאיים ונמלי תעופה. רגולטורים רבים ראו בצעד הזה הפקרות בטיחותית, והדבר זירז את צעדי החקיקה נגדה.
המגבלות הללו פותחות הזדמנויות עבור חברות אחרות שממהרות לתפוס את מקומה של המובילה הוותיקה. במגזר הצרכני ובתחום יצירת התוכן, חברת Potensic רושמת הישגים נאים עם סדרת Atom שמציעה רחפנים קלים במשקל שנמוך מ-250 גרם, באיכות צילום גבוהה ובמחיר נגיש. חברת Autel Robotics מתאימה את מוצריה לתקנים מערביים, ודגמי ה-EVO שלה מתחרים ישירות בדגמי הביניים והדגמים הקומפקטיים של DJI. במקביל, חברת HoverAir תופסת נתח שוק עם רחפני סלפי אוטונומיים שפועלים ללא צורך בשלט רחוק, ומושכת קהל רחב של יוצרי תוכן.
במגזר הארגוני והביטחוני פועלות חברות שעומדות בתקני NDAA וברשימת Blue UAS של ארצות הברית. חברת Skydio האמריקאית מתמקדת כיום בלקוחות מוסדיים בלבד, ומציעה רחפנים מתקדמים בעלי יכולת ניווט שמבוססת על בינה מלאכותית, תכונה שמאפשרת טיסה אוטונומית גם באזורים ללא קליטת GPS. חברת Anzu Robotics בחרה בנתיב מקורי כאשר רכשה רישיון לחומרה של DJI והטמיעה בה את מערכת ההפעלה האמריקאית Aloft. בדרך זו פתרה החברה את פערי אבטחת המידע וקיבלה את אישורי הטיסה הנדרשים בארצות הברית. באירופה, חברת Parrot הצרפתית מספקת רחפנים בעלי מצלמות תרמיות ואבטחת מידע קפדנית עבור משימות איתור, הצלה ובדיקת תשתיות. בישראל, חברת XTEND מספקת אלפי רחפנים מבצעיים לכוחות הביטחון ומחזקת את העצמאות הטכנולוגית המקומית.
ומה בישראל?
ישראל היא מהמובילות בעולם באסדרת שירותי UTM (Unmanned Traffic Management). בחודש נובמבר 2023 פרסמה רת"א את תקנה 10916, שהפכה את ישראל למדינה הראשונה בעולם המחייבת חיבור מקוון רציף למערכת UTM עבור כל רחפן הממריא במשקל כולל של למעלה מ-200 גרם. המערכת מיועדת לאסוף, לנהל ולשתף את נתוני הטיסה הדו-כיווניים (שידור אל המערכת וקבלת התרעות ממנה) למניעת התנגשויות באוויר. נכון ל-2026, היישום מתבצע במסגרת של ארגז-חול רגולטורי באמצעות פרויקט INDI הלאומי. חברת High Lander הישראלית, באמצעות מערכת הניהול שלה Orion ותוכנת Vega UTM, הפכה לשחקן הדומיננטי בפרויקט, ומנהלת למעלה מ-75% מהרחפנים המשתתפים בניסוי, תוך שהיא מאפשרת עמידה מלאה בתקנות רת"א ויכולות BVLOS נרחבות.
במקביל ליישום פרויקט INDI, הרגולציה בישראל ממשיכה להתפתח לקראת אסדרה קבועה ונרחבת יותר. משרד התחבורה ורת"א פרסמו להערות הציבור טיוטת תקנות חדשה בנושא זיהוי מרחוק של כטב"מים. במסגרת תקנות קבועות אלו, מוצע להסדיר את חובת השידור והניטור של רחפנים, כולל כאלו המשמשים לצורכי פנאי וספורט, כאשר רף המשקל המתוכנן לחובת הרישום והשידור המקוון צפוי לעמוד על 250 גרם ומעלה, בדומה לתקינה האירופית והאמריקאית המקובלת.
האם בישראל יש חשש מ-DJI בשוק האזרחי והאם מסתמנת מגמה של דחיית המוצרים הסיניים ועידוד שימוש בתחליפים שאינם מסין?
בישראל אכן קיים חשש גובר מהשימוש ברחפני DJI ורחפנים סיניים אחרים, והוא מונע בעיקר משיקולי ביטחון לאומי ואבטחת מידע. מומחי אבטחת מידע בצה"ל ובמערכת הביטחון מתריעים מפני סכנה של זליגת מידע רגיש, כגון מיקומי כוחות, תצלומי שטח וזהות מפעילים, לשרתים בסין. החשש הזה מתחדד במיוחד לאור התהדקות הקשרים האסטרטגיים בין סין לאיראן, מה שמעלה דאגה שהמידע עלול למצוא את דרכו למודיעין האיראני ולגורמי טרור.
לגבי המגמה של דחיית ציוד סיני ועידוד תחליפים, התמונה מורכבת ומתחלקת למספר רבדים:
במערכת הביטחון וביחידות המיוחדות: יחידות עלית בצה"ל כבר מחרימות הלכה למעשה שימוש ברחפנים סיניים מטעמי ביטחון מידע, ודורשות פתרונות מאובטחים. כדי לעודד עצמאות טכנולוגית, משרד הביטחון החל לאחרונה להשקיע סכומים משמעותיים בחברות רחפנים ישראליות מקומיות, דוגמת אקסטנד (Xtend) וקופטרפיקס (Copterpix), במטרה לפתח אלטרנטיבות מקומיות ובטוחות.
בצבא היבשה ובגופי חירום אזרחיים: למרות האזהרות, גופים אלו עדיין נשענים במידה רבה על רחפני DJI כמוצרי מדף. הסיבה לכך היא כלכלית ומבצעית, הפער במחירים ובזמינות בין הרחפנים הסיניים הזולים לבין החלופות הישראליות המקצועיות עדיין מקשה על התנתקות מוחלטת מהציוד הסיני בשטח.
רגולציה על השוק האזרחי והמסחרי: המדינה מתחילה להדק את הפיקוח על כלים אזרחיים מחשש לשימוש עוין ולפגיעה בביטחון המדינה. משרד הכלכלה, למשל, פרסם טיוטת צו שמבקשת לאסור באופן גורף ייבוא אישי ומסחרי של רחפנים המופעלים באמצעות סיב אופטי, וכן לאסור ייבוא של רכיביהם. במקביל, משרד התחבורה מקדם תקנות שיחייבו חיבור של כטב"מים למערכת ניטור ממשלתית שנועדה לסייע לגורמי הביטחון לאסוף נתוני זיהוי, ויאסרו על טיסה באמצעות תקשורת סלולרית. עם זאת, תקנות אלו צפויות להחריג רחפנים זעירים שמשקלם מתחת ל-250 גרם, קטגוריה שבה הכלים של DJI נפוצים מאוד.
לסיכום, בעוד שבישראל בהחלט מסתמנת מגמה של חשש עמוק, החמרה רגולטורית נקודתית ועידוד של התעשייה הביטחונית המקומית, ההתנתקות מ-DJI רחוקה מלהיות מלאה. הפעילות מתמקדת כיום בהרחקת הכלים הסיניים מנקודות הקצה הרגישות ביותר, אך בשוק האזרחי-מסחרי ובקרב כוחות שטח רחבים, הרחפנים הסיניים עדיין מהווים אופציה מועדפת בשל מחירם וזמינותם.
איך זה קשור אלינו במתמטיקאי מחקר ופיתוח בע"מ? אנחנו מקימים בימים האלה ארגון שנותן מענה הוליסטי מבוסס רחפנים מאיסוף הנתונים השיטתי ועד לתובנות ולפתרונות ולתוצרים עבור לקוחות מענפי התכנון, הבנייה, האכיפה, החקלאות והתשתיות.
אם אתם זקוקים לשותף טכנולוגי עתיר ניסיון שיודע לספק שירותי מחקר ופיתוח Hands-on, מארגוני אנטרפרייז ועד סטארט-אפים, ממשרדי תכנון ועד למפעלי אנרגיה, על מנת להוציא חזון אלגוריתמי שלכם מהכוח אל הפועל? הבה נדבר!
כמובן, אנחנו כתמיד ממשיכים לספק שירותי מחקר אלגוריתמי יישומי ונותנים פתרונות ב-"קימונו פתוח" ומקדמים עצמאות הלקוחות שלנו ואי-תלות בנו.
שלמה יונה,
מייסד ומדען ראשי,
מתמטיקאי מחקר ופיתוח בע"מ
053-7326360
פודקאסט על החברה ועליי, שלמה יונה, ואופן העבודה שלנו ואיתנו:
Comments